כמו כן, לשינה מאפיינים פיסיולוגיים, ביוכימיים ומולקולרייים המבדילים אותה מערנות. חרקים רבים מראים מאפיינים התנהגותיים של שינה ובחלקם אף תועדו מאפייני שינה פיסיולוגיים ומולקולריים.

בעבודה זו בחנו את ההיפותזה שהתנהגות דמוית השינה בדבורי דבש משתנה עם גיל הדבורה. צילמנו דבורים צעירות ומלקטות בבידוד במשך 24 שעות רצופות וניתחנו בפירוט את ההתנהגות של כל אחת מהדבורים. הגדרנו ואפיינו שישה מצבים התנהגותיים שונים: שלושה מצבי ערות ושלושה מצבי שינה. לכל דקה במשך 24 השעות קבענו מצב התנהגותי אחד וכן ספרנו את מספר תנועות המחושים בכל אחד ממצבי השינה. סיכמנו תצפיות אלו במודל מרקובי מסדר ראשון המתאר את ההסתברויות למעבר בין מצבי ההתנהגות השונים. כמאפיין פיסיולוגי לשינה מדדנו את סף התגובה לגירוי של אור.

שלושת מצבי השינה נבדלו בתנוחת הגוף, מספר תנועות מחושים לדקה, אורך הרצף באותו מצב שינה ובסף התגובה. חשוב לציין שהדבורים הצעירות הראו את שלושת מצבי השינה, ולא נבדלו ממלקטות במספר תנועות המחושים לשלב, משך הרצף וסף התגובה. יחד עם זאת, מצאנו הבדלים תלויי גיל בדגם המעברים בין השלבים השונים. שכיחות המעברים בין שלבי השינה ובין שינה לבין ערנות הייתה גבוהה יותר אצל הדבורים הצעירות. כמו כן, משך השינה הכולל ופיזור רצפי השינה במהלך היממה היו גדולים יותר בדבורים צעירות. ממצאים אלו מציעים שדבורים צעירות, הפעילות מסביב לשעון, מראות התנהגות דמוית שינה, הדומה להתנהגות דמוית השינה הלילית של מלקטות.

מילות מפתח:  דבורי דבש, התפתחות התנהגותית, מחזוריות יממתית, סף תגובה, שינה